עו"ד – לקוח – הסכם התקשרות ושכ"ט
ביום 2.7.2013, ניתן ע" בית המשפט המחוזי בת"א ( ע"א 36496-10-12, כבוד השופט גדעון גינת), פס"ד בעל חשיבות עליונה לנושא היחסים בין עו"ד ללקוח, ובפרט לעניין שכה"ט ואופן ניסוח הסכם שכה"ט (להלן "פסה"ד").
במקרה זה הלקוח הנו בעל אזרחות ישראלית ואמריקאית, דובר אנגלית שפת אם ועברית, ברם לטענתו, איננו קורא וכותב עברית. עו"ד החתים את הלקוח על הסכם שכ"ט שנוסח בעברית, כאשר בסוף ההסכם הוסף משפט באנגלית, לפיו הלקוח מאשר, כי ההסכם הוקרא בפניו, תוכנו הוסבר לו והוא מאשר ומסכים לאמור בו. מתחת לפיסקה באנגלית חתם הלקוח.
בית משפט השלום בת"א (כבוד השופט סובל), קיבל התביעה, קבע כי ההסכם מחייב את הצדדים, וחייב את הלקוח לשאת במלוא שכ"ט עוה"ד, כקבוע בהסכם. בית המשפט המחוזי, ביטל את פסק הדין, וקבע כי:
" בשלב של עריכת הסכם שכר טרחה בין עורך הדין ללקוח חלה על עורך הדין חובת נאמנות מוגברת, בעיקר בכל הקשור להסברת תוכנו של ההסכם ללקוח. ברור, שבשלב זה קיים ניגוד עניינים מובנה בין מעמדו של עוה"ד כיועצו המשפטי של הלקוח לבין האינטרס האישי, המובן, של עורך הדין בקבלת שכר טרחה. נסיבות אלה הקיימות בכל מקרה של הסכם שכר טרחה, מקבלו דגש מיוחד כאשר הסכם שכר הטרחה, כבעניינינו, בשפה, שהלקוח אינו שולט בה באופן מלא. עורך הדין ציין במפורש, כי ההסכם תורגם לשפה בה שולט הלקוח. אינני סבור שדי בציון מעין זה, כאשר אין ראיה ברורה בפני בית המשפט לגבי עצם התרגום של הסכם שכר הטרחה ובעיקר אין ראיה ברורה לגבי הנוסח של התרגום האמור".
עוד אמר בית המשפט המחוזי:
"כפי שציינתי, אני סבור שמקום שנערך הסכם שכר טרחה בין לקוח לעורך דין, כאשר הלקוח אינו שולט היטב בשפה בה נערך ההסכם, מן הראוי שההסכם ייערך וייחתם בשפה שבה שולט הלקוח. למצער מן הראוי, שבמקרה כזה כאשר ההסכם נעשה בשפה שהלקוח אינו שולט בה היטב, והטענה היא כי ההסכם תורגם לשפה בה שולט הלקוח, יצורף התרגום להסכם עצמו."
משמעות פסק הדין, הנה כי עו"ד ולמעשה כל בעל מקצוע חופשי, בבואו לחתום הסכם התקשרות עם לקוח, אשר איננו קורא וכותב עברית על בוריה, חייב לערוך את ההסכם עם הלקוח בשפה בה הלקוח שולט, על בוריה.
לא זו אף זו, פסק הדין קובע, כי בין עו"ד ללקוח, בבואם לחתום על הסכם שכ"ט, יש מעין ניגוד עניינים מובנה.
ברי, כי פסק הדין מחייב את עוה"ד לזהירות יתר, בבואו לחתום הסכם התקשרות ו/או שכ"ט עם לקוח.
יתר על כן, פסק הדין, מקשה ביותר על עורך הדין בפרט ועל בעלי מקצועות חופשיים בכלל, שכן עוה"ד נמצא לכאורה בניגוד עניינים, הוא זה שעורך ההסכם, ומולו בד"כ נמצא הדיוט, בדין ובדיני החוזים בפרט.
פסיקה זו שמה את עוה"ד בסיטואציה, כמעט, בלתי אפשרית בבואו לקבל סעד לגיטימי מבית המשפט כנגד לקוחו. מבלי להיכנס למבוכה ולעוגמת הנפש שנגרמים לעוה"ד, אשר בד"כ מוטל בו רפש, בד"כ חסר בסיס, כאשר מיקיר הלקוח הופך בין לילה, לסחטן, רשלן, נצלן ועוד כהנה וכהנה, כל עו"ד, אשר נאלץ לפנות לבית המשפט, כדי לקבל סעד בגין שכ"ט שלא שולם ( אני משוכנע שכמעט כל עו"ד, בשלב זה או אחר של הקריירה שלו, נזקק לסעד שכזה), נאלץ לעבור "מסע ייסורים", ואסתכן ואומר שלעניות דעתו של הח"מ, כל עו"ד שיצא ל"מערכה שכזאת", נחל, בסופו של יום, ובחישוב סופי, תבוסה, בסדר גודל כזה או אחר.
פתרון אפשרי –
לאור פסה"ד, הפתרון האולטימטיבי, שכל צד ישכור שירותי עו"ד מטעמו, לצורך חתימת הסכם התקשרות ושכ"ט. פתרון כזה איננו ישים, כשם שלא יעלה על הדעת שלקוח יגיע לבדיקה אצל קרדיולוג, מלווה בקרדיולוג. לפיכך, טוב יעשה עוה"ד ובעל מקצוע חופשי אחר, אם ידרוש מהלקוח, לחתום על הסכם ההתקשרות ושכה"ט, בפני נוטריון – המרכז לשירותים נוטריונים, שיאמת את חתימת הלקוח, יתרגם את ההסכם לשפה בה שולט הלקוח, כך שהלקוח יחתום על הסכם בשפה בה הוא שולט, ויסביר ללקוח על מה חתם. אני אף סבור שהדברים נכונים לכל הסכם בו אחד הצדדים מצוי בנחיתות מהותית אל מול הצד שכנגד. בכך יצמצם וימזער את יכולות הלקוח או הצד הנחות לטעון כנגד הסכם ההתקשרות, הבנתו את ההסכם והחסרון בו היה מצוי עת חתם על ההסכם. מדובר בפתרון קל, זול, נגיש ויעיל ביותר.
למידע נוסף בנושא הסכמים
הסכם ממון: יתרונות וחסרונות
הסכם ממון הוא הסכם בין בני זוג הקובע כי במקרה של פרידה, פרטנר אחד מקבל פרטי רכוש מסוימים ופרטנר שני את הפריטים האחרים. בדרך כלל, הוא נעשה רק אם בני הזוג מחליטים להתחתן,
הסכם ממון לאחר נישואין
חושבים לערוך הסכם ממון לאחר הנישואין? זוגות רבים חושבים בדיוק כמוכם. אנו במשרד רן מרכוס ושות'
הסכם ממון – תהליך גיבוש ההסכם וטיפים
היום, כבר מקובל כי זוג המעוניין להסדיר את חייהם המשופים, יערוך הסכם ממון. יש לציין, כי הסכם ממון – תהליך גיבוש ההסכם וטיפים